הדרך לתהילת עולם מתחילה בתל אביב

הנה עברה שנה ואני שוב עובד עם חברת אנשים ומחשבים וחטיבת ה-GTU של יבמ ישראל על תחרות ה-SmartCamp, פרוייקט מאוד מעניין לאיתור סטארטאפים ישראלים המתאימים להשתלב בחזון ותשתית ה-Smarter Planet של חברת IBM.

בשנת 2011 תגיע התחרות לשבע ערים חדשות: לונדון, איסטנבול, ניו יורק, אוסטין, ברצלונה, ריו דה ז'ניירו ולעיר נוספת בסין שעדיין לא נקבעה. וכן, יש עיר אחת בעולם שתארח את תוכנית חצי הגמר של התחרות זו הפעם השנייה ברציפות - העיר תל אביב כמובן. 

בשנת 2010 הצליחה חברת הסטארטאפ פנורמיק פאואר לנצח את ארבעת הפיינליסטיות האחרות בתל אביב ולעלות לגמר העולמי שהתקיים בדבלין. פנורמיק פאואר לא הצליחה לזכות בתואר העולמי לשנת 2010, אך כן הצליחה לגייס לפני כחודש כמה מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון.

דיברתי היום עם דיויד אלמגור, היזם של פנורמיק פאואר, והוא זוקף הרבה מהצלחת הגיוס לפרוייקט ה-SmartCamp בו זכה בתל אביב. הוא אף התנדב להיות אחד מ-25 המנטורים של תוכנית SmartCamp לשנת 2011. כך שחמשת הפיינליסטיות הבאות שלנו יוכלו ללמוד הרבה מניסיונו בתחרות העולמית. 

הנה סרט הסיכום של פרוייקט 2010 שעשינו בשנה שעברה,  מחר אני כבר אסביר איך אפשר להגיש מועמדות לתחרות של 2011 ומה כדאי לעשות כדי להיות הין חמשת הפיינליסטים שיתחרו בינהם ב-21 לספטמבר על הזכות לייצג את ישראל בתחרות העולמית.

הוכרזו חמשת הפיינליסטים של סמרטקמפ ברצלונה

מחר יתקיים אירוע הגמר האיזורי של SmartCamp Barcelona, ואחד מחמשת הסטארטאפים  שהגיעו לגמר האיזורי של ספרד יעפיל לשלב הגמר העולמי  ב-2012

החברות שהגיעו לקו הגמר עוסקות כולם  בנושאי  Smarter Planet, מפתרונות לניהול אמצעי תחבורה חכמים יותר, ועד ניהול משאבי אנרגיה ותוכנות עזר לניהול מוניצפלי. והנציג הישראלי יהיה יצטרך לנצח את הסטארטאפ אפ הטוב מביניהם בבמעמד הגמר.

אז בואו ותתחילו לעקוב אחרי המתחרים שלכם, כי אנחנו ממש   רוצים לזכות בגביע העולמי. 

חברת Streetline, מנצחת SmartCamp 2010, גייסה 15 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ סטריטליין ( Streetline ), המנצחת הגדולה של תחרות ה-SmartCamp של שנת 2010, גייסה עתה כ- 15 מיליון דולר בהשקעת הון סיכון.

 הסטראטאפ מסאן פרנסיסקו, שניצח את שלב הגמר העולמי שהתקיים בדבלין, אירלנד, פיתח פיתרון אנליטי למציאת מקום חניה פנוי ( Smart Parking ) , המתאים לערים בהן קיימת מצוקת חנייה. הפיתרון  שנעזר הן בסנסורים והן במערכת BI לניתוח מקום החניה האופטימלי והזול ביותר, משתלב היטב בתוכנית ה- Smarter City של חברת IBM. 

השקעת ההון בסטריטליין נעשתה על ידי קרן רוקפורט קפיטל  ( Rockport Capital ), קרן סאטר היל (  Sutter Hill Ventures ) וביל פורד ( Bill Ford), יו"ר חברת פורד העולמית ( Ford Motor Company). 

תחרות SmartCamp הראשונה סייעה רבות גם למנצחת הגמר האיזורי שהתקיים ב-2010 בישראל. חברת פנורמיק פאואר ( Panoramic Power) של דויד אלמגור ( David Almagor ) סיימה זה עתה גיוס הון של ארבעה וחצי מיליון דולר, מקרנות ישראל קלינטק (  Israel Cleantech Ventures ) , גריילוק ( Greylock Partners) וכלל אנרגיה ( Clal Energy).

אלמגור יהיה מנטור בתחרות ה-SmartCamp2011 שתתקיים בתל אביב ב-21 לספטמבר, ואני בטוח שיוכל לעזור רבות למנצחת הישראלית שתיסע לייצג אותנו בגביע העולמי. 

Bitcarrier היא הזוכה בגמר האזורי בברצלונה

חברת הסטארטאפ ביטקרייר (Bitcarrier) ניצחה בגמר האזורי של SmartCamp Barcelona והעפילה לשלב הגמר העולמי בסיליקון וואלי, קליפורניה. החברה גברה על יותר מ-70 חברות שהשתתפו בתחרות האזורית, שנערכה בספרד זו הפעם הראשונה.

ביטקרייר הוא סטארטאפ שפיתח מערכת אינטליגנטית למידע וניהול תנועה באזורים עירוניים המבוססת על רשתות אלחוטיות. המערכת מספקת מידע על זרימת התנועה בעזרת מידע אנונימי ממכשירים ניידים.

Citysolver של ביטקרייר היא מערכת מידע וניהול תנועה בזמן אמת לסביבות עירוניות. הפתרון פותח במיוחד בכדי לענות על הצרכים של רשויות מקומית לאופטימיזציה של תנועה. המערכת מבוססת על טכנולוגיות של רשתות אלחוטיות ומנצלת את ריבוי המכשירים הניידים. חיישני WiFi ו-Bluetooth אוספים נתונים ושולחים מידע לפלטפורמת ענן פרטי, המעבדת ומנתחת את הנתונים ולבסוף מעבירה אותם לקליינט רשת.

פלטפורמת הוויזואליזציה של Citysolver מאפשרת ללקוח לעקוב אחר מידע תנועה בזמן אמת במסלולים השונים שהוגדרו. כל המידע על זמני נסיעה, מהירות ממוצעת, נפח תנועה וכן מטריצות מוצא ויעד מועבר ישירות לידי המנהלים. המידע זמין גם למשתמשים ברשת וכן לטלפונים חכמים. Citysolver הוא פיתרון בר השגה, מדויק, קל לפרישה ומבטיח את פרטיות האזרחים.

הפיינליסטים של סמרטקמפ ניו יורק

הוכרזו חמשת הסטארטאפים שהגיעו לשלב הגמר בסמרטקמפ ניו יורק. כל החברות שהגיעו לגמר SmartCamp NYC, שייערך השבוע, עוסקות בתחום של ניתוח מידע חכם (Smarter Analytics). אז בואו נכיר את החמישייה של ניו יורק:
 
EnvEve
פתרון רשת חיישנים אלחוטיים וניתוח מידע מותאם אישית, המעניק לארגונים מידע בזמן אמת על הסביבה ועל מבנים פיזיים. למשל, הפתרון מסייע להבין את הסבירות של מפולות בוץ, רמת הרעלנים בנהר או תנאי הדרך בכביש מהיר.
לצפייה בסרטון של EnvEve

Envirolytics
מערכת לניתוח צריכת האנרגיה בבית המבוססת על התכונות הקיימות של טלפונים ניידים, ללא צורך בחיישנים. בהתבסס על המידע המערכת מנתחת את הביצועים האנרגטיים וממליצה על שירותי ומוצרי אנרגיה יעילים וחסכוניים יותר.
לצפייה בסרטון של Envirolytics

Localytics
שירות ניתוח מידע בזמן אמת המסייע למפתחי אפליקציות למכשירים ניידים להבין טוב יותר את לקוחותיהם. על ידי ניתוח העדפות המשתמשים ומידע מהאפליקציות עסקים יכולים לבנות אפליקציות חכמות ומוצלחות יותר.
לצפייה בסרטון של Localytics

MediaFunnel
חומת אש למדיה חברתית המסייעת לארגונים לנטר ולנתח את העמדות כלפי המותג ולשמור על קשר בזמן אמת. הפתרון עוקב אחר השיחה ברשת ובמדיה חברתית ומתריע בפני הצוות כאשר דרושה התערבות מיידית.
לצפייה בסרטון של MediaFunnel

Examville
פלטפורמת שירותים ותוכן למוסדות חינוך המאפשרת שיתוף פעולה בין תלמידים, מורים וספקי תוכן. השירות משלב כלי למידה שיתופיים, ביקורת עמיתים והמלצות לכדי פלטפורמה מקיפה, המאפשרת להתאים אישית את חוויית הלמידה.
לצפייה בסרטון של Examville

Localytics לקחה את הזהב בסמרטקמפ ניו יורק

חברת הסטארטאפ Localytics היא הזוכה בגמר האזורי של תחרות סמרטקמפ שנערך בניו יורק. Localytics, שגברה על יותר מ-200 מתמודדים מרחבי העולם, העפילה לשלב הגמר העולמי שייערך בסיליקון וואלי, קליפורניה.

החברה מספקת ניתוח מידע בזמן אמת, המסייע ליצרני אפליקציות לטלפונים חכמים ומחשבי טאבלט להבין טוב יותר את לקוחותיהם. על ידי ניתוח העדפות המשתמשים ומידע מהאפליקציות הפתרון של Localytics מסייע לעסקים לבנות אפליקציות חכמות ומוצלחות יותר.

בין הנימוקים לבחירה ציינו השופטים את הטכנולוגיה החדשנית של Localytics, התוכנית העסקית האגרסיבית של החברה ואת ההתאמה לאסטרטגיית סמרטפלנט של יבמ.

"אנו גאים להיות הזוכים של תחרות סמרטקמפ ניו יורק של יבמ. מה שלמדנו מהתחרות הזו והקשרים שפיתחנו בה יסייעו לעסק שלנו לצמוח", אמר ראג' אגרוואל, מנכ"ל החברה.

Localytics תיפגוש בגמר העולמי את ConnectM, הזוכה מהגמר האזורי בבנגלור, את הזוכה מטקסס Secure Waters ואת BitCarrier שזכתה בגמר שנערך בברצלונה. בספטמבר ייערך הגמר האזורי בתל אביב ולאחר מכן מתוכננים אירועים גם באיסטנבול, שנגחאי, ריו דה ז'נרו ולונדון.

Envirolytics היא חביבת הקהל
לאחר מירוץ אינטרנטי צמוד זכתה בפרס חביבת הקהל בסמרטקמפ ניו יורק חברת Envirolytics. הסטארטאפ פיתח מערכת לניתוח צריכת האנרגיה בבית המבוססת על התכונות הקיימות של טלפונים ניידים, ללא צורך בחיישנים. בהתבסס על המידע המערכת מנתחת את הביצועים האנרגטיים וממליצה על שירותי ומוצרי אנרגיה יעילים וחסכוניים יותר.

פיני בורטמן: "יבמ מחפשת חברות צעירות עם רעיונות חדשניים היכולים לשפר את העולם"

"אחד הדברים שיבמ מחפשת זה איך לחבר לתוך חזון עולם חכם שלה חברות צעירות עם רעיונות חדשניים היכולים לשפר את העולם",אמר פיני בורטמן, מנהל פיתוח עסקי ב-GTU - היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ (IBM).

בורטמן דיבר במליאת כנס OPEN2011, ועידת הקוד הפתוח ויישומיו בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך ביום חמישי במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בורטמן הזכיר למשתתפים כי לפני ימים אחדים הענק הכחול הכריז על פתיחת ההרשמה של חברות סטארט-אפ ישראליות לתחרות SmartCamp, המיועדת לזהות ולקדם טכנולוגיות חדשות במסגרת מיזם "העולם החכם" של החברה. ההשתתפות בתחרות, אמר בורטמן, שתיערך בספטמבר הקרוב, "נועדה לחשוף את היזמים וחברות ההזנק ולאפשר להם להציג עצמם בפני חברות השקעה, מוסדות אקדמיה, גופי שיווק ותקשורת - על מנת לבנות רשת המסייעת בהמשך התפתחותם".

"ההרשמה לתחרות פתוחה לחברות בנות פחות מחמש שנים", ציין בורטמן, "שמחזור ההכנסות שלהן בשנה האחרונה עמד על פחות ממיליון דולרים. על תחומי העיסוק של החברות לחפוף לרעיון העולם החכם של יבמ - המשלב מיכשור, קישוריות ותבונה חדשה הנולדת כתוצאה מתהליכים של איסוף נתונים ממקורות שונים, קישורם ושילובם".

בורטמן הוסיף כי במסגרת תפקידו, הוא נפגש עם חברות רבות, וכי "בתשע שנים שהיחידה פעילה, נפגשנו עם 1,700 חברות ישראליות, כאשר עם 160 מהן יבמ עובדת באופן צמוד, תוך הפקת תועלת הדדית וכספית". הוא ציין, כי בשנה שעברה הוא נפגש עם 200 חברות, כאשר 80% מהן היו מבוססות קוד פתוח, "אמנם אין הדבר מעיד על מחקר מדעי, אבל זו בפירוש מגמה קיימת".

מחקר של יבמ: מתרחב הביקוש למכשירים מקושרים בעולם הרפואה

קופסאות תרופות דיגיטליות המספקות תזכורות ותמיכה מרחוק; צמיד ניטור דם המשדר בזמן אמת נתונים לרופא; מכשירי ניטור תנועה שיתריעו על סכנת נפילה ומכשירים הקולטים גלי מוח שיאפשרו לחולים נעדרי כושר דיבור לתקשר עם המטפלים.כך נראה עתיד הרפואה וקידום הבריאות על פי מחקר חדש שערכה לאחרונה יבמ.

המחקר, שנערך על ידי IBV, מכון יבמ לערך עסקי, צופה ביקוש צרכני הולך וגדל למכשירים זעירים בתחום הרפואה ואיכות החיים - היוצר הזדמנויות חדשות בשוק ליצרנים ומפתחים. המחקר גם מציג שורת חידושים העשויים להופיע בעתיד וצפויים להשפיע על דפוסי החיים, הפעילות הגופנית ואופן ההתקשרות עם ספקי שירותיהבריאות.

על פי התחזית של יבמ, מכשירים זעירים ישמשו לסגירת פער המידע של לקוחות בריאים יחסית, הזקוקים למכשירים שיספק ולהם מידע שיאפשר להם לשלוט טוב יותר בבריאותם. המכשירים האלה יתכננו, יחזו וינטרו מידע ונתונים, יזינו אותם ישירות אל המערכות של ספקי שירותי בריאות ורופאים, כמו גם אל רשת התמיכה החברתית של המטופל.

במעבדת המחקר של יבמ בחיפה פיתחו פורטל המאפשר לחולים לנהל את המידע הרלוונטי עבורם. מדובר במערכת פתוחה המאפשרת חיבור מיידי לכל גאדג'ט או מכשיר מדידה היכוללתקשר לפי סטנדרט HL7 הנפוץ בתחום הרפואה. "הפורטל החדש מאפשר גם לחולים לשתף את המידע הרפואי שלהם עם הצוות המטפל ועם הרשת החברתית של החולה הכוללת מטופלים אחרים עם בעיות דומות. המידע הנאגר במערכת מגיע ממקורות שונים כגון: התיק הרפואי של החולה, תוצאות בדיקות מעבדה, תוצאות מדידות ממגוון מכשירים שהמטופל משתמש בהם: משקל, מד לחץ דם, מכשיר למדידת רמת סוכר בדם ועוד", מספרת ירדנה פרס, מנהלת קבוצתמערכות מידע לתחום הבריאות ומדעי החיים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה.

על פי המחקר של יבמ, אנשים מצפים כי מכשירי העזר לבריאות יתקשרו עםהסביבה ויספקו נתונים לגבי מצבם הן לרופא המטפל והן לבני משפחה. קלות שימוש, מחיר עד 100 דולר ותקשורת בזמן אמת והיזון חוזר קל להבנה הם דורגו על ידי הנשאלים כשיקולים המרכזיים בבחירת המכשירים שאותם יאמצו.

לחברה שלכם יש פתרון בתחום? הירשמו לתחרות ובואו לבנות רפואה חכמה יותר.

מסחר חכם – יבמ חשפה כלים אנליטיים בסביבת ענן

יבמ חשפה חבילת כלים אנליטיים, הפועלים בסביבת ענן מחשוב, לניתוח מבצעי שיווק מקוונים. הכלים מסייעים לארגונים בניתוח ובהבנת האפקטיביות של מסעות שיווק בערוצים דוגמת אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות וטלפונים ניידים.

ההשקה הנוכחית היא חלק ממיזם "מסחר חכם", המתמקד בסיוע לייעול השיווק, המכירות והבטחת נאמנות הלקוחות בעידן הרשתות החברתיות והמחשוב הנייד. מיזם המסחר החכם של יבמ פונה לשוק צומח במהירות, הצפוי להגיע ל-20 מיליארד דולר בשנת 2015.

החבילה החדשה משלבת את הכלים של חברותCoremetrics ו-Unica, שנרכשו על ידי יבמ, ומאפשרת ביצוע ניתוחים אנליטיים מתוחכמים. כך ניתן להגיע להבנה טובה יותר בדבר האפקטיביות של מוצרים ושירותים חדשים, לכוונן מסעות שיווק ולגבש הצעות מותאמות אישית בזמן אמת, לרוחב כל ערוצי השיווק המקוונים.

המערכת החדשה מאפשרת למשווקים לבצע פילוח מתוחכם ומתקדם של לקוחות פוטנציאליים על בסיס נתונים המתקבלים ממגוון ערוצים – ובכלל זה מידע ממקורות שאינם מקוונים. בהמשך, מספקת המערכת המלצות על מוצרים בכל הערוצים המקוונים, ובכלל זה מדיה חברתית, מכשירי קצה ניידים, דואר אלקטרוני ומודעות המוצגות באתרים.

בשנים האחרונות השתנו הדרכים בהן אנו קונים ומוכרים. היום הלקוח מחליט מתי והיכן מתחיל תהליך הקנייה וכיצד הוא ייראה. "מסחר חכם" מציב את הלקוח במרכז תשומת הלב העסקית, במטרה לסייע לחברות להפוך לחכמות יותר ולהיטיב להתמודד עם הכוח הגובר של לקוחות בעולם המקוון.

יש לכם פתרון המחבר את שרשרת האספקה, השירות והמלאי? החברה שלכם יודעת כיצד לתת לקמעונאים תמונות מצב של המלאי בזמן אמת? הירשמו לתחרות ובואו לבנות  עולם חכם יותר.

הגוגל של צריכת חשמל בעולם

כשניגשה חברת הסטארטאפ פנורמיק פאואר (Panoramic Power) לתחרות SmartCamp של יבמ (IBM) בשנה שעברה, הם היו שניים-שלושה אנשים שעבדו מהמרתף של אחד המייסדים במושב קידרון. הזוכה בגמר הישראלי, שלא זכתה בתואר העולמי, הספיקה מאז לגייס 4.5 מיליון דולר, להתחיל בהתקנות ניסיוניות ולהתרחב ל-12 עובדים שכיום יושבים בכפר סבא.

פנורמיק פאואר פועלת בעולם ההתייעלות האנרגטית, הפתרון שלה מספק מידע מפורט על צריכת החשמל בתוך הבניין. "שרש העניין הוא ש-40% מהאנרגיה העולמית נצרכת בתוך בניינים", מסביר ד"ר דוד אלמגור (David Almagor), ממייסדי החברה. "אבל הידע שלנו על חלוקת הצריכה בתוך הבניין הוא אפס", הוא אומר ומוסיף, "אף אחד מאתנו לא יודע כמה הוא משלם על צריכה שונה - מזגנים, תאורה וכו'. בכל רשת אחרת המצב הזה לא קביל. אנחנו יודעים על כל שיחת טלפון, על כל עסקה בכבלים - הכל מפורט. רק בחשמל אנחנו חיים עם שני מספרים פעם בחודש – צריכה וסכום לתשלום".   

אלמגור, שהיה המייסד והמנכ"ל של חברת הסטארטאפ מיסטיקום (שגייסה כ-50 מיליון דולר עד שנמכרה בעסקת מניות לחברת טראנסוויץ') הקים את החברה יחד עם  עדי שמיר (Adi Shamir), בכיר לשעבר ב-AeroScout.

"פיתחנו פלטפורמת שירות המאפשרת לראות בזמן אמת את צריכת החשמל המפורטת של הבניין", מספר אלמגור. "המערכת מבוססת על חיישן אלחוטי המתלבש על חוטי החשמל הקיימים. החיישן, שאינו זקוק לסוללה אלא לוקח את האנרגיה מהשדה המגנטי שהוא מודד, משדר לקופסה שמחוברת לאינטרנט. המידע על הצריכה מגיע לשרתים של החברה שיושבים בענן, שם יש תוכנת BI והמשתמש יכול לראות את צריכת האנרגיה בכל מעגל שהוחלט להסתכל עליו".

מימין: מאיר ניסנסון - מנכ"ל יבמ ישראל, עם דוד אלמגור

מה מרוויח הלקוח?
"הערך שמיוצר ללקוח הסופי הוא בשני תחומים עיקריים: ניצול יותר טוב של אנרגיה וזיהוי תקלות ותחזוקה מונעת. אנחנו עוקבים אחר כל מיני מערכות ויכולים לזהות תקלות פוטנציאליות לפני שהן מתרחשות ולעשות תחזוקה מונעת".

מהו המודל העסקי של החברה?
"המודל המרכזי הוא של שירות – החומרה נקנית על ידי ערוץ הפצה שמוכר את החיישן ומחבר את הלקוח לשירות הענן. הוא מתחיל לשלם מנוי חודשי לכל חיישן שהותקן ויש חלוקת רווח בין החברה לבין המפיץ, רוב ההכנסות צפויות מהמנוי ולא ממכירת החומרה. בנוסף, כל המידע על הצריכה נשמר אצלנו. אנחנו רוצים להיות הגוגל של צריכת חשמל בעולם".

מה תרמה לכם ההשתתפות בתחרות SmartCamp?
"היינו בשלב מאוד מוקדם - 3 אנשים שעובדים מהבתים, סטארטאפ גארג' לעילא. תהליך הזה עזר לנו לגבש דברים. תהליך המנטורינג בארץ הפגיש אותנו עם כ-30 אנשים מובילים בתחומם מגוון חתכים:  הון סיכון, אקדמיה, תעשייה ועוד. הם הציבו שאלות טובות ולאלה שלא היו לי תשובות, ידעתי שאני אהיה חייב למצוא אותן. כשהשאלות חוזרות על עצמן - זה סימן שצריך למצוא להן תשובות".

"גם הקהל שהיה בתחרות חשוב. בקוקטייל אחרי הזכייה פנה אלי מישהו שצפה במצגת ואמר שהוא עושה יחסי ציבור לחברה מאד גדולה בתחום האנרגיה. הוא הפגיש אותי עם מנהל הארגון בישראל וכרגע אנחנו בסוג של שיתוף פעולה - אף פעם לא יודעים מה יכול לצאת".

ומה בדבר הגמר העולמי?
"הגמר העולמי נערך כחצי שנה אחרי הזכייה בישראל. במהלך התקופה הזו היתה לנו ישיבה עם אנשי יבמ כמעט כל שבוע. עבדו אתנו גם על איך להציג סינרגיה פוטנציאלית עם יבמ וגם חיברו אותנו לכל מני אנשים ביבמ העולמית. התחרות בשנה שעברה נערכה בדבלין, אירלנד. למרות שהשוק העיקרי שלנו הוא ארה"ב והחשיפה לאירופה היא פחות רלוונטית עבורנו, נוצרו שם קשרים חשובים".

כיצד מסייעת לחברה ההשתתפות בתחרות?
"אין ספק שהחשיפה עוזרת.
במיוחד לחברות של יזמים צעירים שפעם ראשונה מקבלים חשיפה בפני כל הקהילה בארץ.  אמנם אני יזם חוזר וסדרתי ומכירים אותי ואנחנו חברה בעלת קצת יותר נראות, אבל זה עוזר בהחלט. דרך אגב, החשיפה שלה זוכים חמשת הפיינליסטים בישראל היא די דומה. כמובן שגם החשיפה למנהלים בכירים ביבמ העולמית היא משמעותית".

מה שיתוף הפעולה שלכם כיום עם יבמ?
"אנחנו עובדים עם היחידה לטכנולוגיה גלובלית (GTU) באופן סדיר. כיום יש לנו תוכנית ניסיונית (פילוט) שפועלת בבניין יבמ בפתח תקווה.  אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים להרחיב את שיתוף הפעולה".

אילו עצות יש לך למשתתפי התחרות?
"את הביזנס לא משנים בשביל התחרות, אבל כדאי להקדיש הרבה מחשבה ואימון לצורת ההצגה. עד התחרות המצגות שלנו היו בנאליות ומול המצגות המטורפות שראינו שם נשברתי ואמרתי שאני לא מוכן יותר להתחרות עם כאלה. זכינו בתחרות למרות המצגת. אני ממליץ להקפיד מאד על כל פרט בצורת ההצגה. בנוסף כדאי להקדיש זמן ולהדגיש את החיבור או את פוטנציאל החיבור ליבמ - השופטים מסתכלים על זה".

אירוע הגמר - נפתחה ההרשמה לקהל

סטארטאפיסטים, משקיעי הון סיכון ומנהלי מחשוב יקרים,

אני שמח לבשר על פתיחת ההרשמה להשתתפות באירוע הגמר היוקרתי של תחרות SmartCamp ישראל. האירוע יתקיים ביום ד', 21 בספטמבר וכולל מספר הרצאות של מומחי טכנולוגיה עולמיים, נטוורקינג איכותי בין סטארטאפיסטים, אנשי הון סיכון ומנהלי מחשוב בכירים וכמובן תחרות מרתקת בין חמשת הסטארטאפים הישראלים שיצליחו להעפיל לשלב הגמר.

במהלך האירוע יעלו על הבמה חמשת מייסדי חברות הסטארטאפ אשר יצליחו להגיע לשלב הגמר הישראלי, ובתום פרזנטציה קצרה של כל חברה אל מול קהל המוזמנים וחבר השופטים, תופנה אל מייסדי החברה סדרת שאלות מקצועיות מטעם צוות השופטים שלנו, כל שופט בתחום התמחותו.

כשעתיים לאחר מכן יסיימו השופטים את תהליך השיפוט ויכריזו על הסטארטאפ המנצח בשלב הישראלי, לקראת יציאתו לחו"ל לייצג אותנו בתחרות העולמית.

מנהלי מחשוב, סטארטאפיסטים ואנשי הון סיכון הרוצים להצטרף אלינו אל אירוע הגמר, הרשמו עכשיו ואנו מקווים לראות אתכם בין קהל המוזמנים.

מרטין קלי, יבמ: "תחרות SmartCamp היא הזדמנות לחברות הזנק ישראליות להשיג חשיפה גלובלית"

היום-יום של מרטין קלי (Martin Kelly) הוא העתיד של תעשיית טכנולוגיות המידע, אולי גם של כולנו. כמי שמנהל את סבב תחרויות SmartCamp של יבמ וכמי שנמנה על מגבשי הרעיון, נפגש קלי פעם אחר פעם עם חברות הזנק מבטיחות, המשתמשות בפלטפורמה של התחרות על מנת להציג עצמן בפני חברות השקעה, מוסדות אקדמיה, גופי שיווק ותקשורת – על מנת לבנות רשת המסייעת להמשך התפתחותם.

גם השנה פתחה יבמ את ההרשמה לתחרות SmartCamp בפני חברות ישראליות, על מנת לזהות ולקדם טכנולוגיות חדשות במסגרת מיזם "עולם חכם" של החברה. גמר התחרות הישראלית יערך ב-21 בספטמבר – ובמקביל נערכות תחרויות במדינות נוספות סביב העולם. הזוכים בתחרויות המקומיות יעלו לשלב הגמר, שייערך בסוף השנה.

לדברי קלי, אחת הסיבות העיקריות המושכות חברות להשתתף בתחרות של יבמ היא החשיפה הבינלאומית לה הן זוכות. יבמ מעמידה לשירות החברות המשתתפות בתחרות רשת בינלאומית של מנטורים וכמו כן הבלוג IBMSmartCamp, המלווה את התחרות, זוכה ל-200 אלף קוראים. "מבחינת חברות שמעוניינות בקשרים עם יבמ, או פועלות בתחומים דוגמת תוכנה ארגונית – זו תוכנית ייחודית והזדמנות נדירה", אומר קלי.

מרטין קלי, יבמ. "לחשוב כבר מהתחלה באופן בינלאומי"

אחת התוצאות החשובות של הזכייה היא בתחום גיוס המשקיעים. כך למשל, הזוכה בתחרות אשתקד, סטריטליין (Streetline), גייסה מעט אחר כך השקעת הון סיכון של 15 מיליון דולר ונחשפה בעתון USA Today.

השנה תחרויות SmartCamp של יבמ נערכו כבר בבנגלור שבהודו, באוסטין טקסס, בניו יורק ובברצלונה. בהמשך השנה יגיעו התחרויות לתל אביב, לאיסטנבול, לריו דה ז'נירו, לסין וללונדון. אם אשתקד נערכו התחרויות האלה בצפון אמריקה, באירופה ובישראל – הרי שהשנה ממקדת יבמ את התחרויות שלה גם בשווקים צומחים.

התחרות בישראל מאורגנת על ידי היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ, GTU, העומדת בקשר עם חברות טכנולוגיות ישראליות על מנת ליצור שיתופי פעולה, אשר יניבו פתרונות בעלי ערך מוסף המשותף לשני הצדדים. היחידה מהווה צומת קשר מרכזי בין יבמ ובין גופי הייטק ומפתחים בישראל המעוניינים לעשות עסקים ולשתף פעולה עם יבמ העולמית. כיום מקיימת היחידה פעילות משותפת עם כ-150 חברות ישראליות ומניבה כ-1.2 מיליארד דולר בשנה של עסקאות משותפות עימן.

התחרות היא חלק מ"תוכנית היזם הגלובאלי" המספקת למיזמים טכנולוגיים צעירים תמיכה ומשאבים בתחום המוצרים, כוח האדם והמיומנות המקצועית, וקידום המכירות.

עלייה במספר הפניות
קלי אומר כי השנה נרשמת עליה ברורה במספר הפניות בהשוואה לשנה שעברה. "SmartCamp מתחילה להיות מותג מוכר. אנחנו עורכים את התחרויות האלה משום שאנחנו חושבים שהן מציגות דרכים בהן אפשר להשתמש באינטרנט מעבר למסחר ורשת חברתית. אפשר לקחת את הרשת לרמת העיר ולשיתוף מידע אלקטרוני בתחומים שונים. יש כאן הזדמנות גדולה בטווח הארוך לשימושים חדשים בטכנולוגיה".

רשימת הטיפים וההמלצות שלו לחברות המשתתפות בפרט, ולחברות הזנק בכלל, היא "לחשוב כבר מהתחלה באופן בינלאומי; לחשוב איך לעבוד יחד; ולהתמקד בזירוז היציאה לשוק. אנחנו, ביבמ, רוצים קשרים ארוכי טווח עם החברות האלה. יש לנו שפע של טכנולוגיה ומה שמלהיב אותנו הוא הקשר עם היזמים האלה שמכירים כל אחד את השווקים שלו ומבינים את הבעיות של השווקים האלה".

ההרשמה לתחרות SmartCamp פתוחה לחברות בנות פחות מחמש שנים, שמחזור ההכנסות שלהן בשנה האחרונה עמד על פחות ממיליון דולר. תחומי העיסוק של החברות צריכים להשתלב עם רעיון העולם החכם של יבמ – המשלב מכשור, קישור ותבונה חדשה הנולדת כתוצאה מתהליכים של איסוף נתונים ממקורות שונים, קישורם ושילובם.

חזון "עולם חכם" של יבמ משלב חיישנים, עמדות מידע לשימוש עצמי, מכשירים רפואיים, סביבת Web  ועוד. איחוד הנתונים המתקבלים ממגוון מקורות כאלה לאורך תהליך עסקי, במסגרת ארגון או כשרשרת ערך שלמה יכול להתבסס גם על ארכיטקטורה פתוחה, אותה מקדמת יבמ. תוצאות העיבוד החכם של הנתונים צריכות להוליד שינוי בחוויית משתמש הקצה, או בסביבה האקולוגית כולה במסגרתה פועל היישום. הדוגמאות הטובות ביותר בהקשר זה יהיו כאלה המשלבות בינה המאפשרת להן לפעול בזמן אמת ולהציע תובנות או תחזיות לגבי העתיד.

אשתקד, השתתפו בתחרות חברות הזנק העוסקות בניהול חכם של צריכת הזרם בבתי מגורים ומשרדים, תחנות חשמל וירטואליות, ייעוץ בזמן אמת בעמידה מול המדף בסופרמרקט בקניית מזון בריא יותר באמצעות מכשירי דור רביעי, מערכת לניהול אתרעות להמונים בשעת חירום וניהול חכם של תחבורה ציבורית.

כך למשל, הזוכה בתחרות הישראלית אשתקד, חברת פנורמיק פאואר (Panoramic Power), משלבת חיישנים אלחוטיים זולים ותוכנה המוצעת כשירות (SaaS), על מנת לנטר בזמן אמת את צריכת החשמל בבתי מגורים ומשרדים – בדרך לחיסכון של 15-20% בצריכת האנרגיה.

יצויין כי תוכנית הסיוע של יבמ לחברות הזנק בישראל, נועדה לעודד ולסייע לדור הבא של החברות למצות את ההזדמנויות העסקיות בתחומי תעשייה שונים הצומחים במהירות כגון: אנרגיה, מים, שירותי בריאות, תקשורת וממשל.

30 חברות הזנק ישראליות כבר הגיעו לשלבים המתקדמים של תחרות SmartCamp

שלב המיונים הראשוני של תחרות SmartCamp ישראל 2011 כמעט הסתיים ואתם מוזמנים לסבב היכרות ראשון עם כמה מהחברות המשתתפות בתחרות:

אוטיפו (Otipo) מציעה פתרון מבוסס אינטרנט לניהול כוח אדם בעסקים העובדים במשמרות המאפשר לצמצם את השחיקה, להגביר את שביעות הרצון של העובדים ולהוריד את עלויות השכר.

איירבייס (Airbase Systems) מפתחת ומפעילה חיישנים המגלים זיהום אוויר ומערכת מידע ושירותים קשורים. החברה שואפת לסייע לצרכנים להפחית את השפעתו של אוויר מזוהם על בריאותם ולהגביר את השקיפות בתחום.

אינדני (indeni security operations monitoring) מציעה פתרון ניטור למערכות אבטחה המרחיבה את כלי הניטור הקיימים ומבטיחה לצמצם נפילת מערכות.

אי-סי-יו אימיג'ינג (ICU Imaging) מפתחת, מייצרת ומשווקת מצלמות למערכות מעקב ניידות לכלי תחבורה. המצלמות מיועדות לשפר את ביצועי תוכנת הניהול, להפחית את השימוש בנפח אחסון, לפשט את ההתקנה ולהקטין את ההוצאות.

אקוסטור (EcoStore) מנצלת את הנפח הפנוי בכונני תחנות העבודה על מנת לייצר לארגונים נפח אחסון גדול, זול, בטוח וסקיילבילי. הפתרון מציע לעסקים קטנים ובינוניים חסכון משמעותי בעלויות.

אקטיב אינסייט (ActiveInsight) מסייעת לארגוני B2B על ידי ניתוח "שפת הגוף הדיגיטלית" של לקוחות פוטנציאליים בזמן אמת בהתבסס מקורות מקוונים, ניידים ורשתות חברתיות.

ביג בנד טי-וי (Big Band TV) מספקת ערוץ פס רחב אלחוטי מוטמע לשידור וידיאו בזמן אמת המיועד לחדשות ולניהול מרחוק ומתמקדת בתחנות שידור וטלוויזיה על גבי האינטרנט.  

גט טקסי (Get Taxi) מציעה הזמנת מונית באמצעות אפליקציה סלולרית או אתר אינטרנט. המערכת מאתרתאת המיקום ושולחת את המונית הקרובה וכן מעדכנת את מיקום המונית וזמן ההגעה המשוער על גבי מפה.

ג'יסופט (Gsoft) פיתחה פתרון מבוסס כריית מידע המסייע לארגונים גדולים להציג ללקוחות הצעות והמלצות, על פני כל ערוצי ההתקשרות, על סמך קבלת החלטות אוטומטית.

הוסט דיינמיקס (Host Dynamics) מספקת פתרון ניהול משאבים לתשתיות מחשוב ענן המאפשר לארגונים להכפיל את מספר המכונות הווירטואליות הפועלות על החומרה הקיימת ללא פגיעה בביצועים.

הידרוספין (HydroSpin) מפתחת גנראטור הנמצא בתוך צינורות הולכת מים, מפיק אנרגיה מתוך זרימת המים, ומספק אותהלמערכות ניטור ובקרה במקומות מרוחקים, או כאלו בהם אין נגישות למקור חשמל קבוע.

וויטווטר סקיוריטי (Whitewater Security) מציעה מגוון רחב של טכנולוגיות ושירותים המשולבים לפתרון מלא מקצה לקצה להבטחת אספקה רציפה ובטוחה של מי שתייה.

וידיאו פוינט (The Video Point) מספקת פתרון תוכנה כשירות (SaaS) לזיהוי, אינדוקס ושימוש בתכני וידיאו פרטיים באינטרנט למטרות פרטיות ועסקיות.

וייב גארד (Wave Guard Technologies) מציעה פתרון יעיל וזול לניטור ולבקרת קרינה סלולרית, המבוסס על ניתוח מידע גולמי הקיים באופן רציף בכל רשתות הסלולר בנוגע לאנטנות הסלולריות.

זרמים (Zramim) ממושב פארן שבערבה מפתחת מערכות לניהול מערכות מים ומידע בזמן אמת - כי כל טיפה חשובה. 

טווקון (Tawkon) מספקת פתרון לנושא הקרינה הסלולרית תוך הפרעה מזערית לשימוש הרגיל בטלפון. היישום של החברה מנטר בזמן אמת את החשיפה לקרינה מטלפונים ניידים ומספק מידע על צעדים להימנעות מקרינה.  

טראקס (Trax Technology Solutions) מפתחת פתרונות טכנולוגיים למגזר הקמעונאי ומתמקדת במידע על מלאי במדפי החנויות בזמן אמת, פיקוח על סידור המוצרים על המדף וניהול חשיפת המותג בשווקים מתפתחים.

מטריקום (Metrycom) מפתחת פתרונות שליטה אלחוטיים המשלבים חיישנים מתקדמים ורשת אלחוטית מבוססת IPv6 המאפשרים ניטור ושליטה במערכות גדולות ללא צורך בתחזוקה. 

מיישיק (MyChic) מפתחת פלטפורמת מציאות מרובדת (Augmented Reality) לתעשיית המסחר האלקטרוני. הפתרון של החברה מאפשר לחנויות מקוונות, בעיקר בתחום האופנה, חוויית רכישה הקרובה מאד לעולם הפיזי.

מינטיגו (Mintigo) מציעה לחברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסים וספקיות תקשורת שירות מבוסס-טכנולוגיה המאפשר גיוס ממוקד של לקוחות חדשים בעלי ערך גבוה. השירות שמציעה מינטיגו מתבסס על מערכת טכנולוגית המאפשרת ניתוח מידע עצום (Big Data) ומייצר גידול חד בשיעורי המרה ומכירות.

סמול וורלד אנליטיקס (Small World Analytics) פועלת בעולם הנתונים הבלתי מובנים ומפתחת פתרונות המאפשרים למשתמשי קצה לנהל, להבין ולבצע פעולות על כמויות אדירות של נתונים בזמן אמת.

סנספורג' (SenseForge) מנסה לגשר על פערי השפה בעולם ומפתחת כלים ופתרונות לבדיקה ותיקונים אוטומטיים של מסמכים ולשיפור ביצועים של מכונות תרגום אוטומטיות.

סנקסאקס (Senexx) מפתחת מערכת מידע ושאלות ותשובות המסייעת לאנשים ולצוותים לזהות ולנהל מומחיויות בתוך הארגון.

סקיולרט (Seculert) מספקת פתרון אבטחה מבוסס ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS). הפלטפורמה של סקיולרט מציעה ללקוחות התראות בזמן אמת על איומי סייבר גלובליים שעלולים להשפיע גם על הרשת הפנימית שלהם.

פדריישן קלאוד (FederationCloud) פיתחה פתרון מקיף לאינטגרציה של ענני מחשוב ואוטומציה של תהליכי עבודה המסייע לארגונים להתקדם לסביבת הענן.

פורטיקור (Porticor Cloud Security) הוא סטארטאפ המציע פתרון אבטחת מידע ופרטיות בעננים ציבוריים הן למודל תשתית כשירות (IaaS) והן למודל פלטפורמה כשירות (PaaS).

פירסט לייף ריסרצ' (First Life Research) מספקת מידע לקבלת החלטות מושכלת בנוגע לתרופות בידי חולים, רוקחים, רופאים וחברות תרופות בעזרת אלגוריתמים סמנטיים ובהתבסס על דיווחי משתמשים הזמינים באינטרנט.

קסיידקס (Xydex Technologies) עוסקת בניהול תקשורת עסקית (BCM- Business Communication Management)  ומפתחת חבילה כוללת המציעה צ'ט, דוא"ל, voip, וידיאו וניהול קשרי לקוחות.

 C-B4 PREDICTIVE ANALYTICSהוא סטארטאפ המפתח פתרון תוכנה לזיהוי וניתוח דפוסי  נתונים נסתרים בהתקנות DWH גדולות. בעיקר לתחום ה-Retail וה-CRM.

FST21 מציעה מערכות ניהול גישה ופתרונות אוטומציה, מבוססות מגוון טכנולוגיות ואמצעי זיהוי, שנועדו להגביר את הביטחון בבנייני מגורים ומשרדים.

אנחנו עוד לא יודעים מי מבין החברות יזכו להגיע לחמישיית הגמר, אבל אם אתם מנהלי מחשוב, סטארטאפיסטים או אנשי הון סיכון הרוצים להצטרף אלינו אל אירוע הגמר, הירשמו עכשיו ואנו מקווים לראות אתכם בין קהל המוזמנים.

הדובר המרכזי באירוע הגמר של SmartCamp: דייב מיטשל, יבמ

דייב מיטשל (Dave Mitchell), מנהל אסטרטגיה ועסקים צומחים לתחום קשרי מפתחים וספקי תוכנה עצמאיים (ISV) ביבמ (IBM), יהיה הדובר המרכזי באירוע הגמר של תחרות SmartCamp ישראל 2011.

עיקר מומחיותו של מיטשל היא בתחום מיחשוב הענן ובפרט בתוכנה כשירות (SaaS). בנוסף לתפקידו כמנהל האסטרטגיה, מיטשל גם אחראי על פעילות ספקי תוכנה עצמאיים וקשרי מפתחים בעסקים צומחים כגון מיחשוב ענן ושווקים מתפתחים. מתוקף תפקידו הוא נמצא בקשר תכוף עם אנליסטים ועם קהילת ההון סיכון.

דייב היה מעורב בעסקי האינטרנט ואירוח היישומים של יבמ במשך יותר מ-12 שנה. מאז שהצטרף ליבמ ב-1995 מילא שורת תפקידים בינלאומיים בחברה. בין היתר שימש כמנהל תוכנית התוכנה כשירות (SaaS), מנהל פתרונות אינטראנט ב-EMEA ומנהל שיווק האינטרנט בבריטניה.

הוכרזו חמש החברות שעלו לגמר SmartCamp ישראל 2011

חמש חברות הזנק ישראליות עלו לשלב הגמר של SmartCamp ישראל 2011 הנערכת על ידי יבמ (IBM) במטרה לזהות ולקדם טכנולוגיות חדשות במסגרת מיזם "העולם החכם" של החברה. חמש החברות שהגיעו לשלב הגמר הן: FST21,  C-B4, סקיולרט  ,(Seculert) וייב גארד (Wave Guard Technologies) ומינטיגו  (Mintigo).

המנצחת בגמר הישראלי, שיתקיים ביום ד', 21 בספטמבר, בבית יבמ בפתח תקוה, תייצג את ישראל בתחרות העולמית של יבמ. ביום האירוע ניתן יהיה לצפות בו בשידור ישיר ב: www.livestream.com/ibmsoftware

ביום הגמר יערכו חמש הפיינליסטיות סדרת פגישות ייעוץ פנימיות עם נבחרת המנטורים של התחרות. אירוע הגמר עצמו יחל בשעה 15:00, אז יעלו על הבמה מייסדי החברות ויציגו את המצגות הסופיות שלהם בפני חבר השופטים וקהל המוזמנים. בתום הפרזנטציה תופנה אל מייסדי החברה סדרת שאלות מקצועיות מטעם צוות השופטים, כל שופט בתחום התמחותו. כשעתיים לאחר מכן יסיימו השופטים את תהליך השיפוט ויכריזו על הסטארטאפ המנצח בשלב הישראלי.

אירוע הגמר יכלול מספר הרצאות של מומחי טכנולוגיה עולמיים, נטוורקינג איכותי בין סטארטאפיסטים, אנשי הון סיכון ומנהלי מחשוב בכירים וקוקטייל חגיגי. הדובר המרכזי יהיה דייב מיטשל (Dave Mitchell), מנהל אסטרטגיה ועסקים צומחים לתחום קשרי מפתחים וספקי תוכנה עצמאיים (ISV) ביבמ.

"התחרותהיא חלק מ'תכנית היזם הגלובאלי ,'המספקת למיזמים טכנולוגיים צעירים תמיכה ומשאבים בתחום המוצרים ,כוח האדם והמיומנות המקצועית וקידום המכירות",  מציין
וובה סורוקה, (Vova Sorok) מנהל היחידה לטכנולוגיות גלובאליות של יבמ (GTU) המנהלת את התחרות בישראל.

וייב גארד מציעה פתרון יעיל וזול לניטור ולבקרת קרינה סלולרית, המבוסס על ניתוח מידע גולמי הקיים באופן רציף בכל רשתות הסלולר בנוגע לאנטנות הסלולריות.

מינטיגו מציעה לחברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסים וספקיות תקשורת שירות מבוסס-טכנולוגיה המאפשר גיוס ממוקד של לקוחות חדשים בעלי ערך גבוה. השירות שמציעה מינטיגו מתבסס על מערכת טכנולוגית המאפשרת ניתוח מידע עצום (Big Data) ומייצר גידול חד בשיעורי המרה ומכירות.

סקיולרט מספקת פתרון אבטחה מבוסס ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS). הפלטפורמה של סקיולרט מציעה ללקוחות התראות בזמן אמת על איומי סייבר גלובאליים שעלולים להשפיע גם על הרשת הפנימית שלהם.

FST21  מציעה מערכות ניהול גישה ופתרונות אוטומציה, מבוססות מגוון טכנולוגיות ואמצעי זיהוי, שנועדו להגביר את הביטחון בבנייני מגורים ומשרדים.

 C-B4 PREDICTIVE ANALYTICSהוא סטארטאפ המפתח פתרון תוכנה לזיהוי וניתוח דפוסי נתונים נסתרים בהתקנות DWH גדולות, בעיקר לתחום הקמעונאות וניהול קשרי הלקוחות (CRM).

התחרותהישראלית  היא אחת מתשע תחרויות אותן מקיימת יבמ סביב העולם - כאשר הזוכה בכל מדינה עולה לשלב הגמר של התחרות העולמית, שתיערך בתחילת 2012. עד כה נערכו תחרויות דומות בבנגלור שבהודו, בניו-יורק ובאוסטין שבארה"ב, בברצלונה שבספרד ובחודשים הקרובים צפויות תחרויות, בנוסף לתל אביב, גם באיסטנבול, בלונדון , בסין ובריו דה-ז'נרו, ברזיל.

הכירו את הפיינליסטיות: FST21 - "אתה הוא המפתח של הבית שלך"

"המוצר שלנו הופך אותך למפתח של הבית שלך. לא קוד, לא כרטיס - אתה הוא המפתח", כך מתאר האלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש, ראש אמ"ן לשעבר, את מערכת SafeRise שפיתחה FST21. החברה הראשונה שאנו מציגים מבין המתמודדות שעלו לשלב הגמר בתחרות SmartCamp ישראל 2011.

המערכת של FST21, המזהה אנשים לפי שילוב של נתוני פנים, קול ודפוסי התנהגות, כבר מותקנת במספר בנייני משרדים ומגורים בארה"ב ובישראל. בין היתר מותקנת המערכת בפרויקט W של קנדה-ישראל - מגדל המגורים הגבוה בארץ השוכן בפארק צמרת בתל אביב.

אבטחה באמצעים ביומטריים אינה תחום חדש, אולם לדברי זאבי-פרקש, אף אחת מהטכנולוגיות הקיימות, לרבות טביעות אצבע וזיהוי פנים, לא מגיעה ל-100% דיוק. לדבריו, מערכת SafeRise שואבת את העוצמה שלה מהשילוב של מספר טכנולוגיות. "השילוב שלנו, של זיהוי תמונה וזיהוי קול יחד עם ניתוח דפוסי התנהגות ושרתים חזקים, מאפשר למערכת לזהות ולקבל החלטה האם לפתוח את הדלתות בתוך שתי שניות ובדיוק של 99.7%", אומר זאבי-פרקש.

המערכת של החברה, שזכתה בפרס "מוצר השנה" בתערוכת האבטחה ICS שנערכה בלאס וגאס באפריל, עושה שימוש בביומטריה מדור שני - העוסקת בזיהוי ולא באימות זהות. המערכת מורכבת ממחשב המותקן בבניין, מצלמת חמישה מגה-פיקסל ואינטרקום לכל כניסה ותקשורת למוקד שירות, למקרים אותם המערכת לא יודעת לפתור.

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש בביקור בבית אנשים ומחשבים. צילום: ניר מטרסו

"אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21 הוא החיים בערים בכלל ובערים גדולות בפרט - בעיות תחבורה, אנרגיה, מים, תעסוקה וגידול בפשע. עד היום התפיסה הרווחת קבעה, שביטחון גבוה כרוך גם בהפרעה רבה. אנחנו עבדנו ארבע שנים כדי להוכיח שאנחנו יכולים להגביר את האבטחה, אבל לספק גם נוחיות", מסביר זאבי-פרקש, שמוסיף כי המערכת של החברה מהווה "אבן בנייה בסיסית לבניין החכם".

"כרגע אני ממוקד באבטחה, אבל יש פה הרבה מאד אפליקציות. למשל, אם הורה לא רוצה שהילד שלו שרק קיבל רישיון נהיגה ינהג בין 23:00 ל-6:00 - המערכת לא תיתן לו לצאת מהחניה בשעות האלה", מסביר זאבי-פרקש, ומפרט כיצד המערכת גם משתלבת ביישומים נוספים של הבניין החכם: "המצלמה שמזהה אותך בכניסה למבנה יודעת באיזה קומה אתה גר, מזמינה לך את המעלית ומדליקה את מיזוג האוויר. כשאתה עוזב, אם שכחת, היא גם תכבה אותו".

החברה הוקמה לפני ארבע שנים על ידי זאבי-פרקש - שהביא את הרעיון, ואיתן ורטהיימר - שהיה המשקיע הראשון. לפני כשנה הצטרף כמשקיע בחברה גם צבי נטע - יו"ר מכשירי תנועה. החברה מתמקדת בשוק האמריקני ובשוק הישראלי ובימים אלה בוחנת כניסה גם לברזיל, קולומביה ומקסיקו - שם, לדברי זאבי-פרקש, "הפשיעה בערים היא לא חזון של העתיד, אלא בעיה שצריך לפתור כבר היום".

את המערכת הראשונה פיתחה החברה תוך שנתיים, בעזרת כ-20 מומחים, אותם מכנה זאבי-פרקש "האלפיון העליון" של המהנדסים. בהשוואה לעולם הטלפונים הסלולריים, הוא אומר, ש-"מה שיש לי היום זה לא iPhone, אלא הטלפון הנייד הראשון של מוטורולה (Motorola). זה מוצר שצריכים אותו והוא עובד. אני אגיע תוך שנתיים למוצר שבאמת מתאים למאה ה-21 גם בשיוף שלו".

החברה מתבססת אמנם על שילוב של טכנולוגיות קיימות, אולם הכניסה גם שיפורים ושינויים למנועים קיימים. "אנו משתמשים במנועי זיהוי פנים וקול שפותחו בעולם", מסביר זאבי-פרקש, "אבל למשל במנוע זיהוי הפנים, קיבלנו רשות לפתוח את המנוע והגענו לשלושה-ארבעה פטנטים ייחודיים. יש לנו יכולת לזהות ריבוי פרצופים על ידי מצלמה אחת, בגבהים שונים ובבת אחת. לפטנט של השילוב אנחנו קוראים 'פטנט הברווז', כי אם אתה מדבר כמו ברווז, נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז - אתה כנראה ברווז. זה השילוב שאנחנו עושים", הוא מסכם.

הכירו את הפיינליסטיות: WaveGuard - "כל המידע על כל האנטנות הסלולריות במדינה"

ווייב גארד (WaveGuard), שהוקמה ב-2009 ומעסיקה שמונה עובדים, מציעה פתרון יעיל וזול לניטור אנטנות ובקרת קרינה סלולרית, המתבסס על ניתוח מידע אשר קיים ממילא ברשתות הסלולריות. המתמודדות השנייה שאנו מציגים מבין החברות שעלו לשלב הגמר בתחרות SmartCamp ישראל 2011.

נושא הקרינה מאנטנות סלולריות שב ועולה לכותרת, כאשר כמעט בכל העולם קיימים חוקים המגבילים את רמת הקרינה המותרת. מנגנון הניטור והבקרה, לעומת זאת, לא זוכה בדרך כלל לעניין או לחשיפה. עד כה היו מקובלות שתי שיטות לניטור אנטנות סלולריות: האחת, שליחת פקח לעריכת מדידות ידניות באופן תקופתי - שיטה שאינה מספקת מידע רציף; האפשרות השנייה, היא לספק מידע רציף על ידי הצבה של עמדת ניטור ליד כל אנטנה, אולם מדובר בפתרון יקר, שלפי נתוני ווייב גארד עלול להגיע לכ-50 מיליון יורו להצבת עמדה שכזו ליד כל אנטנה בישראל.

ווייב גארד מציעה פתרון יעיל וזול, המתבסס על ניתוח מידע שהאנטנה משדרת למרכז הבקרה שלה - מיקומה, עוצמת השידור שלה, מספר המכשירים בתחומה ועוד.

"במהות אנחנו הופכים שוק ידני לשוק דיגיטלי", מסביר סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, בועז מאור. "במקום לשלוח פקח פעם בשנה, אנחנו יודעים לתת 1,500 פעמים בשנייה את כל המידע על כל האנטנות במדינה. אנחנו יכולים להשוות את המידע להיתרים שניתנו, לנתח את רמות הקרינה ולתת לרגולטור ולציבור מידע על כל אנטנה ואנטנה. את רוב מה שאפשר יהיה לעשות עם המידע הזה אנחנו אפילו עוד לא יודעים".

בועז מאור, סמנכ"ל השיווק והמכירות של ווייב גארד, במשרדי אנשים ומחשבים. צילום: ניר מטרסו

שימוש נוסף שכבר קיים לטכנולוגיה שפיתחה ווייב גארד, הוא פיקוח על תדרים - אותם מוכרת המדינה בעבור סכומים לא מבוטלים. "למשרד התקשורת אפשר לתת מידע רציף לגבי איזו חברה משתמשת באיזה תדר וכמה. הרגולטורים בחו"ל אומרים: 'אנחנו יודעים בוודאות שהחברות גונבות תדרים, אבל אין לנו איך להוכיח את זה'. בצרפת, למשל, יש 600 אלף אנטנות. לך תמצא".

הפיקוח על החברות מתרחב גם לתחומים אחרים. "לשר חברתי דוגמת שר התקשורת, משה כחלון", מציע מאור, "אפשר למשל לבוא ולהראות מהי רמת השירות. יש חוזים שבהם החברה מתחייבת, נאמר לאחוז כיסוי. בפועל, הכיסוי מתמקד באזורים במרכז הארץ שבהם יש כסף והרבה צרכנים והוא נמוך בהרבה בפריפריה. אנחנו יכולים לספק מפות שמראות היכן בדיוק יש כיסוי ולפרט לגבי קליטת קול או שינוי ברמת הורדת מידע".

שירותים אפשריים נוספים שמתארים בחברה הם, למשל, התראות לבתי ספר או ועדי הורים בכל פעם שנרשמת חריגת קרינה בסמוך או קבלת מידע על אנטנות בקרבת דירה המוצעת למכירה באתר לוחות באינטרנט.

החברה הוקמה בשנת 2009 על ידי דוד שאול - מנכ"ל החברה וליאור נוה - מייסד משותף וסמנכ"ל הכספים והתפעול. שאול הגיע מהצד שהעמיד את האנטנות, לאחר שעבד עשר שנים במוטורולה (Motorola) על פיתוח ציוד תקשורת ולאחר מכן עשר שנים נוספות בפרטנר כראש אגף ההנדסה. נוה ניהל בעשור שלפני הקמת ווייב גארד את החברה הגדולה בישראל לניטור קרינה.

החברה, שמעסיקה שמונה עובדים, גייסה בחצי השנה האחרונה כמיליון דולרים ממשקיעים פרטיים. בשל אופי פעולת המערכת, הלקוחות הראשונים אליהם פונה החברה הן רשויות המדינה. הלקוח המרכזי של החברה כיום הוא המשרד להגנת הסביבה, אשר רכש את המערכת באפריל 2010. דו"ח שהוציא המשרד לארגון הבריאות העולמי פירט את תוצאות הניטור של המערכת בישראל והציע לארגון לבחון את שילובה. בנוסף, לפני כשבוע הצטרפה כלקוח עירייה ראשונה בישראל וכעת נמצאת החברה במאמצי מכירה לעיריות בארץ ובחו"ל, תוך התמקדות בשוק האירופי.

רוב פיתוח המוצר של החברה נעשה במיקור-חוץ על מנת להוריד עלויות. זאת, מתוך מחשבה שבעסק שבו תהליכי המכירה הם ארוכים בשל אופי הלקוחות, אין היגיון בהקמת מערך פיתוח פנימי - לפחות לא בהתחלה. כיום, במקביל למאמצי המכירות, החברה מגדילה את פעילות הפיתוח הפנימית ובחודשים האחרונים גייסה שני עובדים.

הכירו את הפיינליסטיות: C-B4 - "להפוך דפוסי מידע נסתרים לתובנות עסקיות ורווח בשורה התחתונה"

למה בחלק מהימים עולות מכירות המאפים בחנויות הסמוכות לתחנות דלק? איך אפשר לדעת מתי יהיה עומס ברשת הסלולרית באזור מסוים בניו יורק? ומתי שלושה אנשים בתחנת רכבת הם לא נוסעים תמימים אלא  חולית מחבלים? מעבר לתשובות המובנות מאליהן השאלות הללו נדמות לפעמים בלתי ניתנות לפתרון, אבל זה בדיוק מה שעושה המערכת של חברת C-B4.

"כמות המידע היום אדירה ולא ניתן לנתח אותה על ידי בני אדם", מסביר פרופ' עירד בן-גל, מנכ"ל C-B4 - Context-based 4casting. "רק בארה"ב יש כיום מחסור של 1.5 מיליון איש שינתחו בסיסי נתונים ענקיים. האתגר הוא לנתח. אנחנו פיתחנו פתרון אנליטי שיכול לכרות מידע ולזהות ולנתח דפוסים חבויים".

"יש מידע רב שחבוי בנתונים שיכול להסביר מצבים שאינם ברורים לחברות", אומר בן גל. "אנחנו יודעים לקחת תבניות ולזהות אותן בצורה אוטומטית, מה שכלי BI אחרים לא יודעים לעשות. הפתרון שלנו מאפשר לארגון למצוא דפוסים חבויים בכל אובייקט שמעוניינים בו – למשל, לקוח, מוצר או שירות. במקום למצוא את המודל שהכי מתאים למידע, הפתרון שלנו לוקח את המידע והוא זה שמכתיב באיזה מודל ייעשה שימוש כדי להסביר את התנהגות האובייקט הנבדק".

פרופ' עירד בן-גל, מנכ"ל C-B4, במשרדי אנשים ומחשבים. צילום: ניר מטרסו

ניתוח מסדי נתונים שלכאורה אינם קשורים יכול לחשוף את התבניות הנסתרות שקשה להבחין בהן. למשל שמכירות המאפים עולות בימי גשם, מה שניתן להסביר בכך שיותר הורים מסיעים את ילדיהם ואלו משכנעים אותם לקנות מאפים. או שעומס ברשת הסלולרית באפטאון מנהטן מתרחש בכל פעם שיש משחק של קבוצת הכדורסל "הניקס" ובאותו זמן משודרת תוכנית טלוויזיה מסוימת. "יש מאות אלפי משתנים שעוקבים אחריהם ואפילו ממאות משתנים בלבד יש מיליוני תבניות אפשריות. האתגר האמיתי הוא איך למצוא את התבניות המובהקות", אומר בן-גל. "בניטור רשת סלולרית למשל, השאלה איזה קומבינציות של ערכים יחזו כשל של אנטנה. אנחנו היום יודעים לחזות משהו כמו 40 שעות מראש ולהוציא התראה לטכנאים".

"הפרויקט כולו החל באוניברסיטת תל אביב כשהתגלה שקבוצת אלגוריתמים מסוימת היא יעילה במיוחד בסטים שונים של נתונים", מספר בן גל. הטכנולוגיה נבחנה בפקולטה להנדסה יושמה במגוון תחומים: ניטור מערכות ייצור, ניתוח רשתות תקשורת, ניטור שרשרות אספקה לרשתות קמעונאיות, ניהול לקוחות, מידול נתונים עיתיים כלכליים של שוק מניות וסיווג סדרות של DNA. "היה ברור שיש לכך יישומים מעשיים", אומר בן גל. בשנת 2007 הוקמה C-B4 כחברה פרטית, תוך הסדרת זכויות הקניין הרוחני מול אוניברסיטת תל- אביב, על ידי פרופ' בן-גל המשמש כמנכ"ל וד"ר גונן זינגר המכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות.

סוג הנתונים אותם מנתחים משתנה בהתאם לתחום הפעילות. בתחום הקמעונות למשל, לוקחים נתוני מכירות, מלאי, מזג אויר וסוגי לקוחות; בחברות טלקום מידע על הרשת, תקשורת ועומסים; ובביטחון פנים מנתחים מידע מחיישנים, ויזואלים ואחרים, שיכולים להבחין בהתנהגות של אנשים באזורים ציבוריים.

"האלגוריתמים עוברים על המידע ההיסטורי ולומדים אותו", מסביר בן-גל. "כך מזהים תבניות נסתרות שמאפשרות לחזות אירועים או להצביע על אירועים שהם דומים. לדוגמה, בתחנת מטרו מסוימת יש דפוס איך אנשים עומדים, שמשתנה לפי שעות. המערכת לומדת אותו ואם תהיה חריגה ממנו אנחנו נדע. או למשל, כמה אנשים נפגשים וכל אחד עושה משהו רגיל. אדם שמניח מזוודה ואדם שמרים מזוודה הם אירועים רגילים. אבל אם אדם אחד מניח את המזוודה ואחר לוקח אותה יש פה משהו שמצביע על דבר חריג".

הכירו את הפיינליסטיות: סקיולרט - "חושבים מחוץ לרשת ומגינים עליך מאיומי סייבר דרך הענן"

יותר ממיליון איש מדי יום חוו מתקפה קיברנטית בשנה האחרונה, כך לפי דו"ח שפירסמה החודש אחת מענקיות האבטחה, שהעריכה את עלות הפשע הקיברנטי השנה ב-388 מיליארד דולרים. אל השוק הזה מביאה פתרון מעניין מזווית חשיבה אחרת מן המקובל חברת הסטארטאפ סקיולרט (Seculert).

"למרות כל אמצעי האבטחה שארגונים מפעילים ובהם פיירוול, סינון URL, אנטי וירוס, DLP ו-IPS - ליותר מ-90% מהארגונים יש מערכות נגועות", אומר אלכס מילשטיין, מייסד משותף וסמנכ"ל התפעול של החברה. "כמו שמדברים על לחשוב מחוץ לקופסה - אנחנו חושבים מחוץ לנטוורק שלך. אנחנו באים להשלים אמצעי אבטחה שמספקות חברות קיימות שנמצאים בתוך הרשת של הלקוח. אנחנו מספקים מימד נוסף והוא מודיעין על החבר'ה הרעים".

החברה מספקת ללקוחות מודיעין על המערכות שלהם שנגועות בנוזקות (malware) או בסוסים טרויאנים, שלא התגלו על ידי מערכות האבטחה הקונבנציונליות שיש להם בארגון. סקיולרט מספקת פתרון אבטחה מבוסס ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS) ומציעה ללקוחות התראות בזמן אמת על איומי סייבר גלובאליים שעלולים להשפיע גם על הרשת הפנימית שלהם.

אלכס מילשטיין, סמנכ"ל התפעול של סקיולרט, במשרדי אנשים ומחשבים. צילום: ניר מטרסו

הפתרון של סקיולרט מבוסס על זיהוי בוט מאסטרים (שרתים המפעילים מחשבים הנגועים בנוזקות) וניתוח התעבורה שלהם. "יש לנו מנוע חיפוש חזק וסקיילבילי המבוסס על האדופ (Hadoop), טכנולוגיה שפותחה על ידי גוגל ויאהו להתמודדות עם מידע עצום (Big Data). מדובר בטרות על גבי טרות של נתונים וזה הולך וגדל מדי יום", מסביר מילשטיין.

"כל יום אנחנו מוצאים יותר משבעה מיליון מערכות ברחבי העולם הנגועות בסוסים טרויאנים ב-IP שונים ואנחנו משווים אותן לכתובות ה-IP של הלקוח. אנחנו מספקים הגנה של 360 מעלות: אנחנו נותנים אפשרות לקבל מידע גם על הלקוחות שלך, העובדים שלך שמסתובבים עם מכשירים ניידים והשותפים שלך - שותף יכול להיות הדלת האחורית לארגון שלך והפירצה תבוא משם".

סקיולרט נוסדה ב-2009 על ידי ארבעה יוצאי חברות אבטחה ישראליות  - רון קרייצמן (לשעבר סמנכ"ל הכספים של פינג'אן) המשמש כמנכ"ל, סמנכ"ל התפעול מילשטיין (לשעבר סמנכ"ל תפעול בפינג'אן), דודי מתות (יוצא צ'קפוינט שכיהן כסמנכ"ל שיווק מוצר ב-SanDisk) ואביב ראף (חוקר אבטחת מידע בפינג'אן ולאחר מכן מנהל מעבדות המחקר של RSA), המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות.

החברה קיבלה השקעה ראשונית מקרן ההון סיכון YL Ventures של יואב לייטסדורף וכעת נמצאת בסבב גיוס שני, שאמור להסתיים בקרוב. סקיולרט מעסיקה 15 עובדים במשרדיה בפתח תקוה, רובם אנשי מחקר העוסקים בנושאי נוזקה וקוד זדוני. על לקוחותיה נמנות חברות מתחום הפיננסים, הטלקום, הבידור ועוד.

על רקע הפרסומים השונים בדבר איומי סייבר ההולכים ומתגברים בתקופה האחרונה, בישראל ובחלקים אחרים של העולם, מילשטיין מזכיר גם כי המרחק מפשיעה מקוונת לטרור קיברנטי הוא קצר מאוד: " זה לא שהיום מישהו כותב משהו כדי לתקוף אותך ספציפית. משתמשים בקיטים מוכנים מראש הנמכרים בשוק השחור".

הכירו את הפיינליסטיות: מינטיגו - "גיוס לקוחות חכם וממוקד דרך מנוע חיפוש אישי ללידים"

לקוחות הם הבסיס של כל עסק ורשת האינטרנט מציעה לעסקים בתחום ה-B2B שפע אדיר של מידע על לקוחות פוטנציאליים. האתגר הוא למצוא את הלקוחות הנכונים. מינטיגו (Mintigo) מציעה לחברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסים וספקיות תקשורת, שירות מבוסס טכנולוגיה המאפשר גיוס ממוקד של לקוחות חדשים בעלי ערך גבוה.

השירות שמציעה מינטיגו מתבסס על מערכת טכנולוגית המאפשרת ניתוח מידע עצום (Big Data) ומייצר גידול חד בשיעורי המרה ומכירות. "הגישה החדשנית מתחילה בניתוח הלקוחות הקיימים של העסק ודרך סריקה וניתוח של כמויות עצומות של מידע אנחנו בונים את 'קוד הלקוח' - פרופיל הלקוח האופטימלי של החברה, שהיא הלקוח שלנו", מסביר איתי גיסין, סמנכ"ל השיווק של מינטיגו.

"קוד הלקוח הוא החתימה שאנחנו מחפשים ברשת, שמורכבת מעשרות טריגרים שונים - עסקיים טכנולוגיים או אישיים. כמו למשל פרופיל הנהלה, טרנד גידול בעסקים או כניסה לתחומים חדשים ועוד", מסביר גיסין.

בהתבסס על "קוד הלקוח" פונה הפתרון של מינטיגו לקרולינג ברשת ולכריית מידע נרחבת. התוצאה היא  רשימת לקוחות B2B שמתאימים לפרופיל ולכן יהיו מוכנים לקבל את ההצעה של החברה.  "כמות המידע שנוצרת ברשת על עסקים בשנים האחרונות, היא אדירה. אף איש שיווק, מוכשר ככל שיהיה לא יכול לנתח את המידע הזה ולהגיע למה שהופך פרוספקט ללקוח פוטנציאלי", אומר גיסין.

איתי גיסין, סמנכ"ל השיווק של מינטיגו, במשרדי אנשים ומחשבים. צילום: ניר מטרסו

התהליך מתחיל כשהלקוח מגדיר קמפיין ונותן דגימה של לקוחות קיימים למוצר שאותו הוא הולך לקדם. בסוף הניתוח, השירות של מינטיגו מזין לידים למערכת ה-CRM של הלקוח."התוצאות הן לרוב הכפלה ויותר של רמת הריספונס ושל רמת ההמרה, אומר גיסין. כדוגמה הוא מספר על ספקית תוכנה, חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק, עמה עובדת מינטיגו: "בקמפיינים הראשונים שהשוקו שילשנו את רמת התגובה ו-85-90% מהלידים שסיפקנו היו לידים חדשים. למרות שהם עבדו בעבר עם הרבה מקורות שונים, המערכת שלנו יודעת להביא לידים שהם 'מתחת לרדאר'. בהתבסס על הפעילות הרשתית שלהם, ידענו לזהות שהם ליד טוב למוצר הספציפי".

החברה הוקמה ב-2009 על ידי שלושה מפורשי הסטארטאפ מודו - יעקב שמע (לשעבר סמנכ"ל המוצרים של מודו), המכהן כמנכ"ל, צחי וייספלד (לשעבר סמנכ"ל שיווק במודו) וטל סגלוב (לשעבר סגן נשיא לפיתוח במודו) המשמש כסמנכ"ל מו"פ. אליהם הצטרף אהוד בן-ראובן (שהיה ארכיטקט בכיר בצ'ק פויינט), ומכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות של מינטיגו. מגובה על ידי קרן סקויה (Sequoia Capital) ומשקיעים פרטיים.

הקבוצה היא קבוצת מומחים בעלי ניסיון בניתוח מידע עצום והפלטפורמה של מינטיגו, שנבנתה בתוך החברה, מיועדת לניתוח של כמויות עצומות של מידע רשתי דרך למידה חישובית (Machine Learning). המערכת פרושה בשרתי ענן ופועלת במודל DaaS – Data as a Service. הלקוחות משתמשים בשירות ישירות מתוך סביבת ה-CRM שלהם והחברה כבר מציעה אפליקציה ל-Salesforce. בקרוב יושקו גם אפליקציות ל- Microsoft Dynamics CRMולמערכות נוספות.

השירות מיועד לעסקים בגודל מגוון הפועלים בשווקים שבהם האתגר של מציאת לקוחות הוא גדול, כשיש מרחב עצום של לקוחות פוטנציאליים. "בסופו של דבר כל עסק צריך לידים ממוקדים, החל מבית תוכנה של כמה עשרות אנשים ועד חברות הטלקום הגדולות בעולם המעסיקות אלפי אנשים", אומר גיסין.

בואו לבחור את הסטארטאפ הכי חכם שלכם

אנו מזמינים אתכם להשתתף ולהשפיע בתחרות SmartCamp 2011 – בואו לצפות בסרטונים שהגישו החברות שהעפילו לגמר ולהצביע  עבור הסטארטאפ המועדף עליכם. מי שיגרוף את מירב הקולות יזכה בפרס חביב הקהל. ניתן להצביע עד 16:45. 

חמש חברות סטארטאפ ישראליות עלו לגמר הישראלי של תחרות SmartCamp 2011, הנערך היום בבית יבמ בפתח תקוה. ברגעים אלה נמצאים מייסדי החברות בסבבי אימון בתחומים שונים עם צוות המנטורים של התחרות, לקראת אירוע הגמר אחר הצהריים, שיועבר בשידור ישיר.

החברה המנצחת היום תייצג את ישראל בגמר העולמי של תחרות SmartCamp העולמית ובתקווה, תחזור גם משם עם המקום הראשון.

C-B4 PREDICTIVE ANALYTICS הוא סטארטאפ המפתח פתרון תוכנה לזיהוי וניתוח דפוסי נתונים נסתרים, בעיקר לתחום הקמעונאות וניהול קשרי הלקוחות (CRM).

FST21 מציעה מערכות ניהול גישה ופתרונות אוטומציה, מבוססות מגוון טכנולוגיות ואמצעי זיהוי, שנועדו להגביר את הביטחון בבנייני מגורים ומשרדים.

Mintigo מציעה לחברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסים וספקיות תקשורת שירות לגיוס ממוקד של לקוחות חדשים בעלי ערך גבוה, המבוסס על ניתוח מידע עצום (Big Data).

Seculert מספקת פתרון אבטחה מבוסס ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS), המציע התראות בזמן אמת על איומי סייבר גלובאליים שעלולים להשפיע גם על הרשת הפנימית של הלקוחות.

Wave Guard מציעה פתרון יעיל וזול לניטור ולבקרת קרינה סלולרית, המבוסס על ניתוח מידע גולמי הקיים באופן רציף בכל רשתות הסלולר בנוגע לאנטנות הסלולריות.

ד"ר שוקי גלייטמן, קפיטל פוינט: "יש לישראל מעמד ייחודי במענה טכנולוגי לאירועים משבשים"

"ארגונים גדולים לא יודעים ולא יכולים להתמודד מול אירועים מפריעים ומשבשים. לישראל יש ייחודיות בעולם, מאחר שיש לה יכולת לתת מענה לאירועים שכאלה", כך אמר ד"ר יהושע (שוקי) גלייטמן, יושב ראש קבוצת קפיטל פוינט. ד"ר גלייטמן, שהיה בין השופטים בתחרות SmartCamp של יבמ (IBM) ישראל, הרצה במסגרת אירוע הגמר, שהופק על ידי אנשים ומחשבים בהנחיית פלי הנמר, נשיא הקבוצה.

לדברי ד"ר גלייטמן, "רק מעט ארגונים גדולים הצליחו להתמודד בהצלחה מול אירועים משבשים, ביניהם לוקהיד-מרטין (Lockheed Martin) והארלי דייווידסון (Harley Davidson)". הוא הסביר את הצלחת אפל (Apple) בהתמודדות שכזו בכך ש-"סטיב ג'ובס הוא חייזר. הוא חריג, וזה חלק מההצלחה. ג'ובס הבין שה-iPhone יכול לשנות את העולם".

ד"ר יהושע (שוקי) גלייטמן, יושב ראש קבוצת קפיטל פוינט. צילום: פלי הנמר

לעומת זאת, ד"ר גלייטמן הביא את יבמ כדוגמה לארגון שלא השכיל להשתנות ולהתמודד מול אירוע משבש בעברו. "היא לא הצליחה להבין את עולם המיחשוב האישי", אמר. "כאשר יבמ נכנסה לתחום, היא לא השכילה להתמודד מול מגוון בעיות מעולמות שונים, וחזרה על טעויות שעשתה מספר שנים קודם לכן בעולם המיינפריים. יבמ חשבה שתצליח לשלב בין מעבד של אינטל (Intel) ותוכנה של מיקרוסופט (Microsoft) - וכשלה".

דוגמה נוספת שנתן ד"ר גלייטמן היא זו של מוטורולה (Motorola), שלדבריו, שלטה בעולם הסלולר בתחילתו. "כאשר הופיעה טכנולוגית ה-GSM, מוטורולה טענה שאין בה צורך ושהשיטה האנלוגית מספקת", אמר. "או אז, פנה האיחוד האירופי לאריקסון (Ericson) ולנוקיה (Nokia). אגב, גם נוקיה, שנים מאוחר יותר, לא השכילה להתמודד עם עולם שופע אירועים משבשים".

"המענה לאירועים משבשים - רכישת חברות קטנות"

המענה של ארגונים גדולים להתמודדות עם אירועים משבשים, לדברי ד"ר גלייטמן, הוא "רכישות של חברות קטנות. אלה יכולות להתמודד ביתר הצלחה עם אירועים שכאלה".

"זה היה כוחה של ישראל בשנות ה-90′, היא נתנה מענה שכזה", הוסיף. "ב-1992 עוד לא ידענו לאיית את המילה 'אינטרנט', אולם כבר אז אנשי צ'ק פוינט ראו בעיני רוחם שהרשת תהיה המקום למסחר, ולכן פיתחו עבורה כלי אבטחת מידע".

ד"ר גלייטמן אמר, כי הארגונים הגדולים שרוכשים חברות קטנות כדי להתמודד עם סוגיית השיבוש מצויים בסוג של שקיעה, הן מאחר שהם תאגידים אמריקניים שנתח השוק שלהם מצוי בירידה והן בגלל הבעיות הכלכליות שארצות הברית מצויה בהן. מנגד, אמר, הסינים אינם יודעים לרכוש חברות קטנות, וכל מה שמעניין חברות סיניות הוא להגדיל את נתח השוק שלהן.

"מעמדה של ישראל ייחודי בעולם בטכנולוגיות העונות על אירועים משבשים", סיכם. "ההשקעה של חברות שכאלה ביחס לכמות האוכלוסין בארץ היא הגדולה בעולם. אין דרך ללמד כיצד להתמודד עם אירועים משבשים, ופה טמונה לישראל הזדמנות".

גבי טל, יבמ: "בלי חדשנות - ישראל לא תשרוד"

"החדשנות היא אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל. בלי חדשנות, לא נוכל לשרוד מול מציאות דינמית ומשתנה במהירות. תפקיד חברות הסטארט-אפ הישראליות הוא להמשיך ולתחזק את החדשנות", כך אמר גבי טל, אחראי שיתופי פעולה עם מפתחים וחברות פיתוח ביבמ (IBM) דרום אירופה. טל דיבר במסגרת שלב הגמר של תחרות SmartCamp של יבמ ישראל, שהופק על ידי אנשים ומחשבים בהנחיית פלי הנמר, נשיא הקבוצה.

גבי טל, אחראי שיתופי פעולה עם מפתחים וחברות פיתוח ביבמ דרום אירופה.  צילום: פלי הנמר

טל ציין, כי לפני עשור "הקמתי את היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ בישראל. כשהיא הוקמה, עמדו בפנינו שתי שאלות: האם נקבל את אישור הנהלת החברה להקימה והאם נקבל עליה החזר השקעה. תרומתה של היחידה ל-ISV רבה, ולראייה - המודל להקמתה בארץ שוכפל במדינות רבות".

היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ בישראל (GTU), אמר, "עומדת בקשר עם חברות טכנולוגיות ישראליות על מנת לקדם שיתופי פעולה שיניבו פתרונות בעלי ערך מוסף המשותף לשני הצדדים". הוא ציין, כי "היחידה מהווה צומת קשר מרכזי בין יבמ לגופי היי-טק ומפתחים בישראל שמעוניינים לעשות עסקים ולשתף פעולה עם יבמ העולמית".

"המענה לאתגרים - חדשנות"

מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל, אמר ש-"תעשיית ה-IT משתנה במהירות, ולא היינו מגיעים לאן שהגענו בלי חדשנות. החדשנות היא כורח המציאות בתעשייה משתנה".

מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: פלי הנמר

הוא ציין, כי "בימים אלה אנחנו מתמודדים מול אתגרים קשים בעולם הכלכלה. אלה מהווים אתגר למדינות מפותחות ומתפתחות, כי עליהן לתחזק את המצב התחרותי שלהן מול מדינות אחרות שיכולות להתחרות מולן".

ניסנסון סיים באמרו, כי "המענה הוא לא יותר עבודה או עבודה קשה יותר, כי אם מענה חכם, אשר למימושו נדרשת חדשנות".

"החדשנות לא הייתה ביבמ עצמה - אלא בסביבתה העסקית"

דייב מיטצ'ל, מנהל קשרי חברות תוכנה ומפתחים ביבמ העולמית, אמר שהענק הכחול הוא "חברת ה-IT היחידה שחוגגת יום הולדת 100. החדשנות שלה מתבטאת במגוון ערוצים: פטנטים, המצאות והצלחות". לדבריו, "החדשנות ברובה לא הייתה ביבמ עצמה, אלא בסביבתה העסקית, והיא זו שהניעה אותה. הסביבה העסקית שלנו מכילה, בין השאר, יזמים וחברות יזמיות. החדשנות מגיעה ממקומות רבים, למשל מהיזמים".

דייב מיטצ'ל, מנהל קשרי חברות תוכנה ומפתחים ביבמ העולמית. צילום: פלי הנמר

מיטצ'ל תיאר את התוכנית של יבמ למימוש מיזם העולם החכם שלה, שבמסגרתו היא מקיימת קשרי גומלין עם 500 חברות סטארט-אפ ברחבי העולם. "אנחנו עוזרים לחברות אלה עם הדרכה של מנטורים, מסייעים לשפר את הנראות שלהן בשוק, תומכים בעזרת מוצרים, שירותים ותוכנות של יבמ, וכן מספקים גישה לאנשי המו"פ של החברה", אמר. לדבריו, "יש הרבה תועלות משותפות מהקשרים הללו".

הוא ציין את מפת הדרכים הטכנולוגית של יבמ, שבמסגרתה היא תשקיע 20 מיליארד דולרים ברכישות של חברות במחצית העשור. כמו כן, כוללת מפת דרכים זו גידול בהיקפי הפעילות בשווקים שבצמיחה, העמקת הפעילות בעולם הבינה העסקית, מיזם העולם החכם ומיחשוב ענן.

בסיום דבריו תיאר מיטצ'ל את האופן שבו הענק הכחול פועל בתחום מיחשוב הענן, ובכלל זה את הקשרים שלו עם ספקי יישומים ושירותים בתחום, ספקי תשתיות מיחשוב ענן, אינטגרטורים הבונים ענן ללקוחות והקשר עם שותפים עסקיים הפועלים בעולם הענן. "מיחשוב הענן מביא ארגונים לכך שעליהם לחשוב מחדש על האופן בו פועל ה-IT אצלם, ועל האופן שבו עליהם לשנות ולהמציא מחדש את העסק שלהם", סיכם.

הסטארט-אפ C-B4 זכה בתחרות SmartCamp וייצג את ישראל בתחרות העולמית של יבמ

הסטארט-אפ C-B4 (ר"ת Context-Based 4casting), הפועל בעולם ניתוח וכריית הררי מידע ונתונים, נבחר לייצג את ישראל בשלב הגמר של תחרות SmartCamp שליבמ (IBM). בפרס חביב הקהל זכתה חברת ווייב גארד.

ההכרזה על הבחירה התקיימה בטקס חגיגי שנערך בבית יבמ בפתח תקווה, לאחר אירוע שבו התמודדו חמש חברות שעלו לשלב הגמר בתחרות המקומית של הענק הכחול. את האירוע הנחה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים. יצוין, כי התחרות העולמית תיערך בתחילת 2012 בסן פרנסיסקו.

C-B4 מפתחת תוכנה לזיהוי ולניתוח דפוסי נתונים נסתרים במחסני נתונים בנפחים גדולים. המערכת שהיא פיתחה מתאימה במיוחד לעולם המסחר הקמעונאי ולניהול קשרי לקוחות (CRM). מדובר בחברה פרטית שנוסדה ב-2008 ופועלת בהרצליה. היא מונה תשעה עובדים, ופרופ' עירד בן-גל הוא המנכ"ל שלה.

מימין: פרופ' עירד בן-גל, מנכ"ל C-B4, וגבי טל, אחראי שיתופי פעולה עם מפתחים וחברות פיתוח ביבמ דרום אירופה . צילום: פלי הנמר

עם היוודע דבר הזכייה הודה פרופ' בן-גל לצוות העובדים שלו ואמר לאנשים ומחשבים, כי "זהו אתגר גדול עבורנו. אנחנו גאים להיות פה, כי הייתה תחרות גדולה". לדבריו, "הזכייה מעמידה בפנינו אתגר שאנחנו נוטלים בחפץ לב. יש לנו טכנולוגיה שיכולה לבדל אותנו מהמתחרים האחרים, ואנחנו מקווים להצליח בתחרות העולמית".

פרופ' בן-גל הוסיף, כי "הטכנולוגיה שלנו ייחודית והיא יכולה להפוך את הבינה העסקית מבוססת החיזוי לחלק מהתהליכים העסקיים בכל ארגון. אינני יודע אם ננצח בתחרות העולמית, אולם אין ספק שהעובדה שהטכנולוגיה שלנו עובדת בתאימות לזו של יבמ יכולה לסייע".

התחרות בישראל - אחת מתשע שמתקיימות ברחבי העולם

התחרות נערכת זו השנה השנייה ברציפות והשתתפו בה יותר מ-70 חברות סטארט-אפ, במגוון תחומי פיתוח ומודלים עסקיים. ההשתתפות בתחרות הייתה פתוחה לחברות בנות פחות מחמש שנים, בבעלות פרטית, שמחזור ההכנסות שלהן בשנה האחרונה לא עלה על מיליון דולרים. תחומי העיסוק של החברות הללו צריכים להשתלב עם רעיון העולם החכם של יבמ.

תחרות SmartCamp נועדה לעודד ולסייע לדור הבא של הסטארט-אפים למצות את ההזדמנויות העסקיות בתחומי תעשייה שונים הצומחים במהירות, כגון: אנרגיה, מים, שירותי בריאות, תקשורת וממשל. ישראל נמנית על שבע המדינות הראשונות בעולם שבהן מופעלת התוכנית, יחד עם ארצות הברית, סין, הודו, גרמניה, צרפת ובריטניה. התוכנית מנוהלת בארץ על ידי היחידה לטכנולוגיה גלובלית (GTU) ביבמ ישראל. התחרות הישראלית היא אחת מתשע תחרויות מעין אלה שמקיימת יבמ ברחבי העולם. עד כה נערכו תחרויות דומות בבנגלור, ניו-יורק, אוסטין וברצלונה, ובשבועות הקרובים צפויות להתקיים כאלה גם באיסטנבול, לונדון, בייג'ין וריו דה-ז'ינרו.

על צוות השופטים בתחרות של יבמ בישראל נמנו השנה גיל וייזר, יושב ראש BGN טכנולוגיות; ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר (Gartner) המזרח התיכון; ד"ר יהושע (שוקי) גלייטמן, יושב ראש קבוצת קפיטל פוינט ולשעבר המדען הראשי במשרד התמ"ת; ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה בכירה בחברת עורכי הפטנטים לוצ'אטו את לוצ'אטו; וד"רמיקי רודה, סגן נשיא ביבמ.

וובה סורוקה, מנהל היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ. צילום: פלי הנמר

לדברי וובה סורוקה, מנהל היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ (GTU), "התחרות משתלבת ביוזמה של יבמ, החותרת לעודד ולסייע לדור הבא של חברות הסטארט-אפ למצות את ההזדמנויות העסקיות בתחומי תעשייה צומחים במהירות". הוא הוסיף, כי מדובר ב-"חלק מ-'תוכנית היזם הגלובלי', שמספקת למיזמים טכנולוגיים צעירים תמיכה ומשאבים בתחומי המוצרים, כוח האדם והמיומנות המקצועית, כמו גם קידום מכירות".

בין חמש החברות שעלו לגמר, שתיים פועלות בעולם הניתוח העסקי וניתוח של בסיסי נתונים גדולים, שתיים עוסקות באבטחה מפני איומים וירטואליים ופיזיים וחברה אחת מפתחת ישום לניטור קרינה ברשתות סלולריות. לצד הזוכה, התמודדו בגמר: מינטיגו(Mintigo), המציעה לחברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסיים וספקיות תקשורת שירות מבוסס טכנולוגיה שמאפשר גיוס ממוקד של לקוחות חדשים בעלי ערך גבוה. השירות מתבסס על מערכת טכנולוגית המאפשרת ניתוח מידע עצום (Big Data) ומייצר גידול חד בשיעורי המרה ומכירות; סקיולרט (Seculert), שמפתחת פתרון אבטחה מבוסס ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS). המערכת של סקיולרט מציעה ללקוחות התראות בזמן אמת על איומי סייבר גלובליים העלולים להשפיע גם על הרשת הפנימית שלהם;ווייב גארד (Wave Guard Tec8hnologies), שמציעה פתרון יעיל וזול לניטור ולבקרת קרינה סלולרית, המבוסס על ניתוח מידע גולמי הקיים באופן רציף בכל רשתות הסלולר בנוגע לאנטנות הסלולריות; ו-FST21, שמפתחת מערכות ניהול גישה ופתרונות מיכון, המבוססות על מגוון טכנולוגיות ואמצעי זיהוי שנועדו להגביר את הביטחון בבנייני מגורים ומשרדים.

חמש החברות נפגשו במהלך התחרות האתמול עם 34 מנטורים - בכירים בקהילת ההון-סיכון, מייסדי חברות הזנק שהצליחו בעבר, מנהלי פיתוח ומנמ"רים בארגוני ענק. המנטורים ייעצו לחמש החברות בתחומי הטכנולוגיה, השיווק והכספים.

SmartCamp2011 - עכשיו הסרט

סרט הסיכום של אירוע הגמר של SMARTCAMP 2011 בישראל יצא מחדר העריכה. תודה רבה לכל מי שסייע לכל אורך העבודה על האירוע,  לשבעים הסטארטאפים המתחרים, לחבר השופטים, לעשרות המנטורים, לעובדי אנשים ומחשבים וכמובן לחטיבת ה-GTU של יבמ. תהנו מהסרט ונתראה בשנה הבאה.